במדינת ישראל נשיאת נשק דורשת עמידה בתנאים ותבחינים, קריטריונים לרישיון נשק, ופיקוח על היקף הנשק האזרחי. בשונה ממדינות ארה"ב, בהן נשיאת נשק היא זכות מוקנית מכורח הזכות להגנה עצמית, החוק הישראלי פועל למתן זכות מוקנית, בהתאם להוכחת כשירות וצורך של המבקש, מה שמצריך לא אחת ליווי מקצועי באמצעות עורך דין רישיון נשק.
היקף הבקשות לרישיון נשק שנדחות על הסף בישראל מדי שנה הוא גבוה במיוחד, ועולה על 50%. מומלץ להגיש בקשה כזאת באמצעות עורך דין רישיון נשק מומחה בתחום.
עורך דין רישיון נשק
עורך דין רישיון נשק אשר מכיר את המערכת והתבחינים בחוק, ידע לנסח את הבקשה ולהעצים את הצורך, להימנע מחוסרים ואי בהירות ויקדם את מתן ההיתר ביעילות ובמהירות.
מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית (2023) חותרת להגדלת היקף הזכאים לרישיון נשיאת נשק, הכרה בחשיבות השימוש בנשק פרטי באירועי טרור ופגיעה באזרחים, אשר הוכיחה את עצמה לא אחת כמצילה חיים. מדיניות זו באה לידי ביטוי הן בהיבט הבירוקרטי והן בהיבט של בחינה מחודשת של קריטריונים לנשיאת נשק והרחבתם.
עורכת הדין מיטל סודרי, מומחית בתחום הגשת בקשות לרישיון נשק וטיפול בערעורים, סוקרת את השינויים הצפויים:
- צמצום זמני ההמתנה והאצת תהליך הטיפול בבקשות לרישיון נשיאת נשק פרטי, הנגשת המידע ואפשרות השלמת מסמכים בצורה נגישה ויעילה יותר.
- הרחבת קריטריונים לנשיאת נשק.
הרחבת קריטריונים לרישיון נשק
הרחבת הקריטריונים לנשיאת נשק נשענת על התבחינים הקיימים, אך למעשה מרחיבה את אלו שיכולים להיכלל בהם.
הרחבה זו תתבסס ותיושם על התבחינים הבאים:
שירות בכוחות הביטחון
אחד מן הקריטריונים לרישיון נשק הקיימים מכיר בחיילים משוחררים מתפקידי לחימה כבעלי זכאות לקבלת הרישיון, כאשר התבחין מכיר בלוחמים בעלי הכשרת רובאי 07- בוגרי יחידות החי"ר והסיירות המובחרות בלבד לתבחין זה.
ההקלה המוצעת מרחיבה את הנכללים בתבחין זה לכלל יחידות הלוחמה בצה"ל.
ההרחבה תאפשר לכל משתחרר מצה"ל בעל תעודת לוחם, להגיש בקשה לרישיון נשק, בתקופה בת עד 10 שנים ממועד השחרור מן השירות הסדיר או משירות מילואים.
נוסף לזאת, קריטריונים לרישיון נשק כיום קובעים כי זכאות המתבססת על שירות בכוחות הביטחון מיועדת למי שסיים שירות צבאי מלא, ואינה כוללת לוחמים שסיימו את שירותם מוקדם מן המתחייב בשל נסיבות פציעה, או נסיבות אחרות שאינן בבחינת השתמטות משירות. ההרחבה המתוכננת תאפשר גם ללוחמים שלא סיימו את השירות הסדיר המלא להגיש בקשה לנשיאת נשק, ובתנאי שהשלימו שנת שירות אחת לכל הפחות.
התיקון יביא להגדלה משמעותית בהיקף הזכאים, ויכלול גם את החיילים הלוחמים במסגרת ישיבות ההסדר, שכיום אינם עומדים בתנאי הזכאות בשל שירות צבאי מקוצר.
פעילות במסגרת רשויות ההצלה
התבחינים הקיימים מכירים בזכאות לשאת נשק של עובדי כוחות ההצלה, למעט עובדי מד"א. כמו כן החוק הקיים מחריג את המתנדבים בגופים הללו ואינו מכיר בהם כברי סיכון זהה לסיכוני עובדי הרשויות הללו.
התיקון המוצע מגדיר גם את עובדי ומתנדבי מד"א וכן את המתנדבים בכוחות ההצלה בישראל כבעלי זכאות, ובתנאי שהם מחזיקים בוותק בן שנה אחת לכל הפחות בארגון.
חשוב לציין כי מדובר בתיקון קריטריונים לרישיון נשק אשר הוצע והוסכם במסגרת דיון שהתקיים בחודש יוני 2023, הכולל את השר והמנכ"ל לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל וגורמים מקצועיים, ונדרש לאישור וועדת הכנסת לביטחון לאומי, וטרם נכנסו לתוקפם.
הקלות אלו אמנם מאותתות על שינוי ונקיטת מדיניות מקלה, אולם אינן מונעות את הצורך בתהליך מחמיר וקפדני וחובת הוכחה החלה על המבקש, ומומלץ לבצע בחינת היתכנות וזכאות וליווי בתהליך באמצעות עורך דין רישיון נשק.
